"אני קורא לך לדגל " אמר לי מח"ט "גולני" דאז אל"מ יאיר נווה " אני יודע שסיכמנו שתלך לפלחה"ן
אבל אני מבקש למנות אותך למ"פ רובאית 12 " .
באותה עת הייתה פלוגה ג' גדוד 12 , "אווזי הפרא " , פלוגה בעייתית , בלתי נשלטת אך בעלת
פוטנציאל מבצעי אדיר .
הסכמתי לאתגר והתמניתי.
בעוד אני בוחר את מפקדי הפלוגה בקפידה , כאילו שיוכלו להתמודד עם המורכבות של הפלוגה ,יהיו
מספיק רגישים ויחד עם זה קשוחים ומקצועיים ללא רבב ,אני מתבשר כי אני אמור לקבל מ"מ צעיר
לפלוגה , אייל לוי.
את אייל לא הכרתי בעבר , הוא נשלח אלי אחרי ראיון מג"ד לשיחה .
אל האוהל נכנס קצין צעיר , חובש כיפה , חצי חיוך על פניו , נעים מראה ושיחה ,
"אין לי ניסיון בפלוגה ותיקה " אמר לי בקולו השקט ובסגנונו העדין ואני מסתכל אל תוך עיניו ,
מתרשם מדבריו ,וחושב לעצמי , מאיפה המוטיבציה להיכנס לאתגר הזה שנקרא פלוגה ג' ?
מה הוא מחפש את לעצמו צרות ? הוא נראה לי עדין מידי ולא מספיק מנוסה ועם זאת מרשים וחזק ,
איתן בתפיסתו וסוחף באישיותו והוא בסך בכל מ"מ צעיר .
"אני רוצה אותו " אמרתי למג"ד.
ואייל כמו אייל בדרכו המיוחדת והנעימה , בשקט ובצנעה , תופס את מקומו במחלקה ובפלוגה ,
מ"מ מוביל , מקצועי , איש של ערכים , איש של אנשים , מפקד !
החיילים בוחנים אותו ,מ"מ חדש , לא מכיר ואייל עונה להם בנחישות ובמקצועיות ואילו מבינים שיש
על מי לסמוך !
חייליו מעריכים אותו , הולכים אחריו ! הוא דורש והם מתאמצים בשבילו , מאמינים בו ובדרכו
וההישגים לא מאחרים לבוא , הוא רותם וסוחף את כל חייליו צעירים וותיקים כאחד !
אהבתי לראות ולהאזין לשיחותיו עם המחלקה ,הוא לימד אותי רבות, אהבתי את חיוכו הביישני ,
קשה וקר ועייפים ואייל תמיד מחייך , אהבתי את עצותיו, הקשבתי לו ,אהבתי את השיחות
המקצועיות ובעיקר את השיחות על ערכים ,חינוך ,רעות ואהבת הארץ ואיך אפשר בלי הבדיחות
והאמרות הציניות שלו .
סיימתי את תפקידי בפלוגה ,נפרדנו ,נשלחתי ללמודים בחו"ל , שמעתי שאייל כבר סמ"פ חשבתי
והאמנתי שאין מתאים ממנו להיות מ"פ ב"גולני".
ביום חמישי ב' באלול תשנ"ג 19.8.93,הדברים השתנו , כוח בפיקודו של אייל ששהה בשטח מלילה
קודם באיזור הכפר זביקין, נע להמשך משימה בוואדי אל פרש , אזור סבוך ומבולדר לאחר עשרות
מטרים נתקל אחד הלוחמים בתיל ממעיד ותוך כדי כך הופעלו מספר מטעני צד, שפגעו
בכוח באופן קשה.
אייל ושישה מלוחמיו נהרגו במקום ושניים נפצעו.
קיבלתי את הבשורה מעבר לים , דמעתי , איזה הפסד ! נורא ! ואייל כמו אייל ראשון במשימות
ובראש חייליו , גיבור ! קצין למופת ! אדם מיוחד !
אתמול נפגשנו לציין 23 שנה לנפילתו , התרגשתי לראות את כמות האנשים שכיבדו את המשפחה המדהימה של אייל , יאיר ,רותי ואחיותיו.
יאיר ורותי , כל כך ברור שאייל הוא בנכם , האצילות, הנועם, החום ואהבה , דרך הארץ ,האהבת הארץ והאדם כל היפה באדם ובעם ישראל , זה אתם ומשפחתכם היקרה !
לא ניפגשנו שנים וכאילו ניפגשנו אתמול , מיוחדים אתם , ריגשתם אותי !
ריגשתם אותי בדבריכם ובעשיה המבורכת להנצחת אייל היקר !
תמיד אתכם !