התרגשתי מאוד כשביקשו ממני לשאת דברים היום.
וכשחשבתי על הדברים שאני רוצה לומר, הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא הסיפור על עקדת יצחק כסיפור מכונן בתורה. הסיפור של הניסיון שאלוהים מנסה את אברהם, הסיפור של עקידת יצחק, מגלם את מבחן האמונה האולטימטיבי. המבחן שאלוהים שם בפני אברהם, מבחן הנכונות להקריב את הבן, הפך למבחן המכונן במסורת שלנו להוכחת עוצמת אמונתו של אברהם באל אחד.
אלוהים מבקש מאברהם להוכיח את אמונתו באל אחד בכך שיהיה נכון לבצע את הדבר הנורא מכל, הקרבת הבן, שהוא ושרה ייחלו לו במשך כל כך הרבה שנים.
אבל יש כאן משהו מאוד מוזר בסיפור הזה – אלוהים מבקש מאברהם לבצע את מה שהעמים מסביב עושים באותה תקופה, - הקרבת קורבן אדם לאל, הקרבת הבן האהוב לאל. כידוע, העם הכנעני, שסגד למולך, נהג להקריב את בניו, כחלק מעבודת האל. המדובר במנהג שהתפשט גם לעמים אחרים, והיה נהוג באזורנו. כיצד ייתכן שאלוהים מבקש מאברהם להסכים לבצע את מה שהעמים האחרים עושים, כחלק מעבודה זרה?אבל כאן מתברר שיש היפוך בסיפור - אלוהים לא מבקש באמת את הקרבת הבן, שהרי יש כאן ניסיון בלבד, ולא כוונה אמיתית לקבל את הקורבן הזה.
כאן הסתירה הפנימית: אלוהים מבקש מאברהם להקריב את בנו – הוא מבקש ממנו להסכים להמיתו, הוא מבקש את הסכמה למוות של היקר מכל, אבל בעצם הוא מתכוון לוותר על ההקרבה, ולקדש את החיים של יצחק, ואף להופכו לגוי גדול. היהדות בניגוד לעמים שחיו כאן באזור לפני אלפי שנים, מקדשת את החיים ולא את המוות, והיא מבהירה זאת כבר בסיפור עקידת יצחק. אלוהים מסרב לקבל את קורבן האדם.
הדרישה מאברהם להקרבה נועדה אך על מנת לאפשר את המשך החיים. כן, לפעמים אנחנו נדרשים להקריב את היקר לנו ביותר. גם ביהדות. אבל הקרבה זו נדרשת רק על מנת לאפשר את המשך החיים. היא לא נועדה על מנת לקדש את המוות.וזה בעצם מה שאלוהים מנסה לומר לנו בסיפור עקדת יצחק. אנחנו שונים. אנחנו לא מקדשים את המוות. גם לא על מנת להוכיח אמונה באל.
סיפרתי למשפחת לוי מספר פעמים על הרושם הרב שהותיר בי הסיפור על יאיר, שבמהלך השבעה על אייל כינס את כל המשפחה ואמר להם שהמשפחה תמשיך לחיות. משפחת לוי, אתם ממשיכים לחיות למרות המוות של היקר לכם ביותר, של אייל, אתם מקדשים את החיים במותו של אייל.
בשנה האחרונה יצא לי, למרבה הצער לא פעם לבקר בשבעות רבות של אזרחים וחיילים שנהרגו בשבעה באוקטובר ובמלחמה לאחר מכן. לקחנו על עצמנו כשופטים לבקר בשבעות של רבים שנהרגו בשבעה אוקטובר - כל שופט לפי מקום מגוריו. ולמרבה הצער, במודיעין היו רבים כאלה. בכל השבעות אם הזדמן לי השתדלתי לספר את הסיפור של אייל ושל משפחת לוי שבחרה בחיים. ביקשתי בדרך הזו לתת מעט כוחות לאותן משפחות.
הבחירה בחיים באה לידי ביטוי לא רק בהמשכיות של משפחת לוי, ולא רק בסירוב לשקוע באבל, אלא גם בכל הפרויקטים הרבים בהם מעורבת המשפחה.
רק מקצת מהדוגמאות - …אלה פרויקטים שמנציחים כולם את החיים ומוכיחים את הבחירה בחיים.הבחירה בחיים באה לידי ביטוי במשפחה לתפארת שהקימו כל האחיות.הבחירה בחיים באה לידי ביטוי בשמירה על הקשר עם כל החברים, משבט החלוץ, מהצבא וממסגרות נוספות. למעשה, גם לנו הנחלתם את חשיבות הבחירה בחיים. משפחת לוי - איבדתם את אייל, היקר מכל אבל בהמשך למסורת היהודית שלנו, בחרתם בחיים.והאור שאתם מפיצים משכפל את החיות שלכם עשרות מונים, ממשיך להנציח את אייל ואנחנו כולנו - מודים לכם על המסר שהנחלתם גם לנו.
יהי זכרו של אייל ברוך.